פסק-דין בתיק ה"פ 4282/05

לפני בקשה לביטול פסק בורר שניתן על ידי כב' הבורר הרב שמואל מ. כהן ז"ל ביום 19.6.05, בנושא חיוב המבקשים בתשלומי מע"מ בגין עסקאות הנובעות מפירוק שיתוף בנכסים משותפים של הצדדים.

הרקע העובדתי

1.         המבקשים הינם שלושה אחים, והמשיב הינו גיסם, אשר היה נשוי לאחותם המנוחה.

תחילתם של הליכי הבוררות לפני כשלושים שנה, כשביום 15.6.1977 הגיש המשיב תביעה נגד המבקשים, שעניינה היה בקביעת חלקם של הצדדים בשותפות שהיתה ביניהם מאז אמצע שנות החמישים ועד לתחילת שנות השבעים של המאה הקודמת. התביעה הוגשה לבורר, שהוסכם על הצדדים ואשר היה באותה עת בן כ-65 שנה, וגילו במועד הרלוונטי לענייננו (המועד בו פנה אליו המשיב והמועד בו ניתן פסק הבורר), כאמור, היה למעלה מ-95 שנה.

הבוררות נסבה סביב חלוקת נכסי השותפות בין הצדדים, כשלאורך השנים ניתנו על ידי הבורר מספר פסקי בורר חלקיים, וכן שני פסקי בורר "סופיים". פסק הבורר "הסופי" הראשון ניתן ביום 20.2.89 (להלן: " פסק הבורר הסופי הראשון"),  ופסק הבורר "הסופי" השני ניתן לפני למעלה מתשע שנים, ביום 22.11.96, במסגרת בוררות המשך שנועדה להשלים את הבוררות הראשונה (להלן: " פסק הבורר הסופי השני").

בפסק הבורר הסופי הראשון נפסק, כי לשם חיסול סופי של כל תביעות המשיב בקשר עם חלוקת נכסי השותפות בין הצדדים, על המבקשים להעביר למשיב נכסים שונים אותם מנה הבורר (שאכן הועברו), וכן לשלם למשיב סך כולל מצטבר של כ-660,000 דולר, בששה עשר תשלומים חודשיים. כן קבע הבורר, כי על הסכומים שנפסקו על ידו יחולו - בנוסף להפרשי הצמדה - גם "דמי גבייה" (בבחינת קנס עונשי)  בשיעור של 5% לכל 15 ימי פיגור.

בסופו של דבר, לאחר איחור של כשנה בתשלום הסכום הנ"ל שנפסק על ידי הבורר, שילמו המבקשים בשנת 1990 למשיב, לטענתם, יותר מכפול מן הסכום הנ"ל שנפסק, אך המשיב טען, כי הם לא שילמו די בהתאם למנגנון "דמי הגבייה" שקבע הבורר. המשיב הגיש לכן בשנת 1993 תביעה נוספת לבורר, בה הוא תבע - בגין דמי גבייה עבור סך של כ-660,000 דולר, לאחר ששולם לו, לטענת המבקשים, יותר מכפול מסכום זה. המבקשים הגישו לאורך השנים בקשות לביטול פסקי הבורר והעברת הבורר מתפקידו, ערעורים לבית המשפט העליון ואף בקשה לדיון נוסף, אך פסקי הבורר ותוקף מינויו נשארו על כנם.

2. ריכוז החלטות שניתנו בנושא הבוררות

א.        פס"ד שניתן בבית משפט זה (כב' השופטת מ' שידלובסקי-אור) ביום 1.7.98 בתיק ה"פ (י-ם) 677/96 יוסף כדורי נ' נעים כליף, תק-מח 98(2) 3796(להלן: " פסק שידלובסקי").

ב.         החלטה שניתנה בבית משפט זה, (כב' השופט מ' רביד), ביום 29.4.98  בה"מ 3168/98 (הפ' 243/98) יוסף כדורי נ' נעים כליף, תק-מח (2), 2662 (להלן: " פסק רביד").

ג.         החלטה שניתנה בבית המשפט העליון, (כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן), ביום 1.7.98 בתיק רע"א 3431/98 יוסף כדורי נ' נעים כליף (טרם פורסם).

ד.         פס"ד שניתן בבית המשפט העליון ביום 29.9.03 בתיק רע"א 6082/98 יוסף כדורי נ' נעים כליל, תק-על 2003(3) 1847.

ה.        החלטה שניתנה בבית המשפט העליון ביום  (כב' השופט מ' חשין) 1.4.04 בתיק דנ"א 9563/03 יוסף כדורי נ' נעים כליף, תק-על 2004(2).

ו.         החלטת בית משפט זה (כב' השופט ד' חשין). ביום 16.6.05 בתיק בש"א (י-ם) 1159/05 יוסף כדורי נ' נעיף כליף, תק-מח 2005(2) 6457 (להלן: " החלטת חשין").       

פסק הבורר

3.         לאור העובדה שהמבקשים מתייחסים לקטעים בפסק הבורר אשר לדעתם מלמדים על כך שלא הבורר כתב את הפסק, אביאנו בשלמותו, ובאופן שניתן. פסק הבורר מודפס על נייר מכתבים של הבורר.

" שמואל מ. כהן                                           S.M. COHEN

      ירושלים                                                       Jerusalem

 רחוב נרקיס 9 א                                     NARKIS St. A 9